הכרוניקה של גטו לודז' חלק ד

צימצום שטח הגטו - באופן כללי התפיסה הגרמנית הייתה לצמצם את שטחי הגטאות לאחר כל אקציה, גטו לודז' יוצא דופן בהיבט הזה היות ורומקובסקי דאג שבכל שטח שהתפנה, מסיבה כזו או אחרת, להקים רסורט נוסף. יחד עם זאת, בספטמבר 1942, לאחר ה"שפרה", נדרש רומקובסקי לצמצם את שטח הגטו באזור מרישין, בתחום הרחובות: פשמיסלובה, אמיליה פלטר ואוטילה. באזור שפונה הוקם מחנה הילדים הפולנים.
באפריל 1944 נדרש רומקובסקי להרוס את אחד מרובעי הגטו, מרחוב דרבנובסקה ועד רחוב פודז'צ'נה, נדרש למצוא מגורים חליפיים לכ-2000 איש.

העלמותו של דוד גרטלר - לאחר ה"שפרה", כשהחל מעמדו של רומקובסקי להיפגע, ניטלו מידיו שני תחומי מפתח בחיי הגטו. מדור האספקה נמסר לדוד גרטלר שהיה נאמן של הגסטאפו והאחריות על הרסורטים נמסרה לאהרן יעקבוביץ. מאותו יום, הסתובבו רומקובסקי ודוד גרטלר יחד בגטו כשהאחד מהווה ה"צל" של השני. דוד גרטלר נתפס על ידי תושבי הגטו כ"איש הטוב" מתוקף העובדה שהוא היה מתגבר, מעת לעת, את מנות המזון. ב-12 ביולי 1943 נקרא דוד גרטלר לליצמנשטאט ויותר הוא לא שב חזרה לגטו. בגטו פרצה בהלה, היכן דוד גרטלר? דוד גרטלר נאסר על ידי הגרמנים באשמת מעילה באמון, הוא הועבר לאינוברוצלב שבגרמניה ומשם, לאחר חקירה, לאושוויץ. העלמותו של דוד גרטלר העסיקה את כותב הכרוניקה מה-12 ביולי, היום בו הוא עזב את הגטו ומידי יום עד ה-24 בחודש.

ביבוב לוקח שליטה בגטו ויחסיו עם רומקובסקי - בספטמבר 1943 החל ביבוב לפעול מתוך תחומי הגטו ולהגביר את מעורבותו בנעשה בו. ביבוב הפקיע לעצמו שני חדרים בסמוך למשרדו של רומקובסקי. ב-15 בנובמבר החליט ביבוב לקחת את נושא התזונה לידיו והוא ביטל את חלוקת התלושים המיוחדים ואת ארוחות ההתאוששות, בכרוניקה נכתב "כוונתה (של ההודעה) ליטול מן הנשיא את סמכויותיו בכל שאלת הספקת המזון"[98] ביבוב הקים הנהלה חדשה לענייני מזון, היו חברים בה: קליגר, ריינגולד וד"ר מילר. למעשה ביבוב עשה כאן תרגיל של הפרד ומשול בהטילו את אשמת הרעב על רומקובסקי והמנגנון שלו וממנגד, הוא הציג את הכוונות הטובות של הגרמנים.
ב-16 ביוני 1944 התפרץ ביבוב לחדרו של רומקובסקי הסתער עליו והיכה אותו מכות נמרצות, ביבוב עצמו נפגע משמשת חלון אשר הוא עצמו ניפץ. ההשערה שהבסיס להפרצות היא הבטחתו של רומקובסקי לראש העיר לודז' 600 איש ככוח עבודה מבלי להתייעץ איתו. רומקובסקי אושפז בבית החולים שבגטו במשך עשרה ימים.

הגטו והמלחמה - החל מאמצע אוקטובר 1942 התבצעו בגטו הרבה אימוני הגנה אווירית. ב-21 ליוני 1944, בעוד הצבא האדום מתקרב ללודז', מדווח כותב הכרוניקה על להק גדול של כ-300 מטוסים שחלפו בשמי הגטו בדרכם מזרחה "לא הושלכו פצצות. בשעה 12:40 ניתן אות הרגעה."[99]

המעורבות הגרמנית בגטו
על פי הכרוניקה ניתן להתרשם מנוכחות ומוערבות רבה של הגרמנים בגטו. ב-10 במאי 1941 התקיים סיור עיתונאים בגטו במהלכו ביקרו העיתונאים במפעלי החייטות. חודש מאוחר יותר, ב-7 ביוני, הגיע הימלר לביקור בגטו, הוא קיבל סקירה על הגטו וביקר ברסורטים לחייטות. באותו חודש הגיע לגטו הגנרל שמירר שערך ביקורת במתקנים של שני בתי המרקחת המקומיים הגדולים ביותר, בבית החולים מס' 1 ובכיכר קוש'צלני. בשעת הביקורת ערך הגנרל שיחות מקצועיות עם מנהלי בתי המרקחת האלו. ב-8 ביולי ביקרה בגטו ועדה של חוקרי גזע, היא ביקרה באחד הרסורטים וביקשה נתונים על בתי החולים לחולי נפש.
ביוני 1942, ומיד אחרי וארשה, ערכו הגרמנים צילומי קולנוע במקומות העבודה ומחוצה להם, כמו כן הם תעדו טקס ברית מילה בבית החולים.
הגרמנים היו מעורבים באופן שוטף בכיבוי שרפות שפרצו לעיתים קרובות בגטו, הם היו מעורבים בתוכנית הגנה אזרחית של הגטו ובחקירת פשעים חמורים בגטו.
כמו בכל הגטאות, נאסר על הציבור החרדי לגדל זקנים וללכת עם קפוטות, כאשר הסתובב גרמנים בגטו נדרשו היהודים לקדמם בקידה ובקריאת הקשב כאשר נכנס גרמני לאחד הרסורטים.
הגרמנים הקימו בגטו מחלקת מדע, מנהל המחלקה היה הרב פרופ' הירשברג שהיה מומחה בתחום היהודות. המחלקה עסקה בהכנת מוצגים למוזיאון שהייתה כוונה שיוקם בעתיד ומטרתו להציג את אורח חייהם של יהודי מזרח אירופה. במחלקה פעלו סדנה ובה ציירים, פסלות וכוחות עזר שיצרו בובות ברמה אומנותית גבוהה של דמויות שונות מהעולם היהודי.
סיכום
הכרוניקה של גטו לודז' היא יצירה קבוצתית של מספר רושמים שעבדו בהרמוניה ושיתוף פעולה על אף הבדלי גיל, חינוך, מנטליות ועיסוק קודם. הכרוניקה היא למעשה "צילום" זמן אמת של הנעשה בגטו. בניגוד לספרי זכרונות שנכתבו לאחר המלחמה, לפנינו תעוד יום יומי על הנעשה בגטו מבלי שהכותבים יודעים מה ילד היום שלמחרת ובודאי את "סופו של הסיפור". למעשה רוב הדיווחים יבשים ומציגים עובדות ונתונים מספריים אולם אלו נותנים "צבע" למשמעות החיים בגטו.
כותבי הכרוניקה ניכנו בעין חדה, ברגישות, בבירקותיות ולא מעט ציניות, בנוסף לדיווחים היומיים הם כתבו רשימות וכתבות נרחבות בנושאים שאינם קשורים בתאריך נקוב ומהם ניתן ללמוד רבות ככלל על ההתנהגות האנושית בעת מצוקה ובפרט על הציבור היהודי, יחסי האנוש שהתהוו בתוכו, מה קבע שאדם אחד התהלך רעב פחות מרעהו, או גורש מוקדם או מאוחר יותר מחברו ועוד.
הדיווחים היומיים בצד הכתבות, משלימים אחד את השני ועושים את הכרוניקה למסמך כל כך נדיר ומיוחד.

מקורות
1. בן מנחם ורב (עורכים), כרוניקה של גטו לודז' כרכים א-ד, יד ושם, ירושלים, תשמ"ז.
2. אונגר מיכל, לודז' אחרון הגטאות בפולין, יד ושם, ירושלים, תשס"ה.
נספח א': נתונים סטטיסטיים על מספר תושבי הגטו ותמותה

הערה-ב-3 לינואר 1944 רומקובסקי נעצר ונחקר על הקצאת המזון לגטו. עקב הלשנה, נמצא שמאז ספטמבר 1942, קיבל הגטו כמות מזון הגדולה בכ-3000 מנות ממספר התושבים בפועל. כנראה שמספר תושבי הגטו, המדווח על ידי הכרוניקה מאז ספטמבר 1942 ועד לתיקונו ב-31 לינואר 1944, היה גדול בכ-3000 נפש ממספר התושבים האמיתי.
[1] כרוניקה של גטו לודז' כרך א' עמ' יז'
[2] מיכל אונגר, לודז' אחרון הגטאות בפולין, יד ושם, ירושלים תשס"ה, עמ' 100.
[3] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 1
[4] כרוניקה של גטו לודז', כרך א' עמ' 457
[5] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 46
[6] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 327
[7] אחד הביטויים של רעב הם פגיעה קשה במערכת החיסון התאית. על רקע הדיכוי החיסוני מופיעים זיהומים. הנפוץ שבזיהומים הוא זיהום ריאתי (דלקת ריאות). שחפת (סוג של דלקת ריאות) שהייתה רדומה בגוף האדם שנים רבות עלולה ל"התעורר" ולהתפרץ בחולים מורעבים. גורם נוסף שמוביל לשכיחות גבוהה של דלקת ריאות היא, פגיעה קשה ביכולת הבליעה וביכולת השיעול, עקב פירוק שרירים מסיבי וחולשה קיצונית ממנה סובלים המורעבים. כל זה מוביל ל"שאיפה" של חיידקים מחלל הפה לתוך הריאות שבהיעדר שיעול אפקטיבי מצטברים בריאות וגורמים לדלקות קשות.
[8] רעב מתמשך מביא לפרוק שריר הלב כך שמסתו קטנה ותפוקת הלב יורדת. עם התמשכות מצב הרעב, במיוחד בעת שמופיעה תחלואה נוספת, כגון זיהום, שמעמיסה את הלב, הלב כושל ולא מצליח לעמוד בדרישות והחולה נכנס למצב של "אי ספיקת לב"-דהיינו חוסר יכולת של הלב לספק את זרימת הדם לה זקוק הגוף.
[9] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב', עמ' 242
[10] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב', עמ'159
[11] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד', עמ' 337
[12] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' , עמ' 323
[13] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד', עמ' 408.
[14] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 309.
[15] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד', עמ' 368.
[16] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב', עמ' 87.
[17] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב' עמ' 208.
[18] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 672.
[19] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 281
[20] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 337.
[21] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד', עמ' 41.
[22] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד', עמ' 62.
[23] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג', עמ' 12.
[24] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 46.
[25] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 426.
[26] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 322.
[27] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד', עמ' 379.
[28] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 485.
[29] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 405.
[30] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב', עמ' 236-235.
[31] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב', עמ' 368.
[32] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 307.
[33] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 430.
[34] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד', עמ' 418.
[35] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד', עמ' 134.
[36] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד', עמ' 334.
[37] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 261.
[38] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 363.
[39] כרוניקה של גטו לודז', כרך א' עמ' 406.
[40] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 414.
[41] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 431.
[42] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 451.
[43] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 474.
[44] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב', עמ' 212.
[45] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב', עמ' 222.
[46] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב', עמ' 221.
[47] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב', עמ' 223.
[48] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב' עמ' 228-227.
[49] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב' עמ' 236-235.
[50] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 163.
[51] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 169.
[52] כרוניקה של גטו לודז' כרך ד', עמ' 433.
[53] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד', עמ' 450.
[54] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד', עמ' 493.
[55] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 530.
[56] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 394.
[57] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 413.
[58] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 30.
[59] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 34.
[60] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג', עמ' 286.
[61] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 45.
[62] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 50.
[63] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 349.
[64] כרוניקה של גטו לודז', כרך א' עמ' 428.
[65] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 120.
[66] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 247.
[67] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 505.
[68] מיכל אונגר, לודז' אחרון הגטאות בפולין, יד ושם, ירושלים תשס"ה, עמ' 333.
[69] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', עמ' 50-44.
[70] כרוניקה של גטו לודז', כרך א' עמ' 158.
[71] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג', עמ' 241.
[72] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 197.
[73] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב' עמ' 372.
[74] כרוניקה של גטו לודז', כרך א' עמ' 319.
[75] כרוניקה של גטו לודז', כרך א', 486.
[76] כרוניקה של גטו לודז', כרך א' עמ' 538.
[77] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב' עמ' 266.
[78] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 108.
[79] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 512.
[80] חיים וידבסקי, מהקבוצה הראשונה, מצא מסתור, אולם הגרמנים דרשו את הסגרתו. חיים וידבסקי העדיף להתאבד מאשר למסור את עצמו לידי הגרמנים וכך הוא עשה ב-9 ליוני 1944. במכתבים שהוא השאיר הוא ביקש מחבריו להעביר את עצמותיו ארצה לאחר סיום המלחמה. בקשתו התמלאה והוא נקבר בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב. כל העצורים בפרשת הרדיו הוצאו להורג על ידי הגסטאפו. שמותיהם מונצחים על גבי מצבתו של חיים וידבסקי בתל אביב.
[81] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 305.
[82] כרוניקה של גטו לודז', כרך ב' עמ' 38.
[83] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 702.
[84] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 55.
[85] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 590.
[86] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 598.
[87] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 299.
[88] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 231.
[89] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 232.
[90] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 373.
[91] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 430.
[92] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 408.
[93] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 757.
[94] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 52.
[95] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 213.
[96] כרוניקה של גטו לודז' כרך ד' עמ' 443-442.
[97] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 468.
[98] כרוניקה של גטו לודז', כרך ג' עמ' 679.
[99] כרוניקה של גטו לודז', כרך ד' עמ' 439.